<h1>העיטור אות ח' חלוקת שותפין</h1>
<h2>דף לא:</h2>
גרסינן בפרק אלו מציאות איסור ורב ספרא עבוד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג בלא דעתא דחבריה באפי תרי אתו לקמיה דרבי אבא אמר ליה זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי נמי תרי מגו תלתא ואסיקנא אינה צריכה בית דין מומחין אבל צריכה בית דין הדיוטות שמעינן מינה דלית ליה לשותפא למפלג בלא דעתא דחבריה אפילו באפי בי תרי עד דאיכא תלתא. ואי פלג בתלתא לא צריכי לאוקומי אפטרופוס אההוא דליתיה קמן כדאמרינן (קידושין מ"ב.) ביתומין שבאו לחלוק דבית דין מעמידין להם אפטרופוס לכל אחד ואחד ובוררין להן האפטרופוס חלק יפה לכל אחד ואחד כפי הראוי לו אלא כיון דפליג בשומא דבי דינא וחולקהון שוו שקול האיך מנתא דיליה ברישא או בגורלא או בדמים ולא מצי אידך לבטולי ההיא פלוגתא. ומסתברא דוקא מידי דבעי שומא ולא קא מודי חבריה ואיכא למימר בעידנא דפלג מנתא דהאי עדיף מהאי כגון עסקא ושומא דאלמנה (כתובות צ"ח.) וכגון (ב"מ ס"ט.) הני תרי כותאי דעבדי עסקא בהדי הדדי אזל חד מנייהו פלג זוזי בלא דעתא דחבריה ואתא לקמיה דרב אמר להו זוזי כמאן דפליגי דמו לשנה זבני חמרא בהדי הדדי ואמר ליה מאן פלג לך ואמר חזינא דבתר דידי קא אתי מר אמר כל כי האי גונא בעי לאודועיה וזוזי נמי אי הוו טבי ותקולי בעי לאודועי אבל לא בעי שומא ולא בעי בית דין. ואי נמי מידי דבעי שומא וחזי שמאי דליכא טופיינא אי נמי מודי חבריה דליכא טופיינא אי טעין מידי דלאו מדת סדום כגון שמיחה ברוחות אי נמי כההוא דאמר מעלינן ליה בנכסי דבי בר מריון כי האי גונא יכול לבטל אלא היכא דפלוג בי דינא אבל היכא דליכא טענה אחרינא אי פלג פלג כדאמרינן (ב"מ ס"ט.) רב מנשיא בר גדיא שקל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חבירו אתא לקמיה דאביי אמר ליה מאן פלג לך ומשום דחזו דליכא טופינא קאמר ליה הכי ועוד מקום שנהגו לגדל הוא ותנן נמי (כתובות צ"ח.) היתה כתובתה ארבע מאות זוזי מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון שוה מנה ודינר במנה של אחרון בטל של כולן מכרן קיים הלכך הא דגרסינן (ב"ב ק"ו:) בפרק בית כור הני תלתא דקיימי ואזול תרי מנייהו ופלוג בלא דעתא דחבריה דלא בטלה מחלוקת כגון דליכא טעותא בשומא ולא מצי למימר האי מנתא עדיפא בההיא שעתא ממנתא דאידך ואף על גב דלא פלוג בבי דינא קמה ליה ההוא פלוגתא. ורבינו יעקב אמר זוזי כמאן דפליגי דמו ולא בעי לאודועי אלא באפי תלתא בעי כדאיתא בפרק אלו מציאות (ב"מ ל"א:) ותרי כותאי באפי תלתא פלגי ואפילו הכי בחמרא לא הוי פלוגתא דבעי לאודועי בהי ניחא ליה.
<h2>דף סט.</h2>
גרסינן בפרק אלו מציאות איסור ורב ספרא עבוד עיסקא בהדי הדדי אזל רב ספרא פלג בלא דעתא דחבריה באפי תרי אתו לקמיה דרבי אבא אמר ליה זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו אי נמי תרי מגו תלתא ואסיקנא אינה צריכה בית דין מומחין אבל צריכה בית דין הדיוטות שמעינן מינה דלית ליה לשותפא למפלג בלא דעתא דחבריה אפילו באפי בי תרי עד דאיכא תלתא. ואי פלג בתלתא לא צריכי לאוקומי אפטרופוס אההוא דליתיה קמן כדאמרינן (קידושין מ"ב.) ביתומין שבאו לחלוק דבית דין מעמידין להם אפטרופוס לכל אחד ואחד ובוררין להן האפטרופוס חלק יפה לכל אחד ואחד כפי הראוי לו אלא כיון דפליג בשומא דבי דינא וחולקהון שוו שקול האיך מנתא דיליה ברישא או בגורלא או בדמים ולא מצי אידך לבטולי ההיא פלוגתא. ומסתברא דוקא מידי דבעי שומא ולא קא מודי חבריה ואיכא למימר בעידנא דפלג מנתא דהאי עדיף מהאי כגון עסקא ושומא דאלמנה (כתובות צ"ח.) וכגון (ב"מ ס"ט.) הני תרי כותאי דעבדי עסקא בהדי הדדי אזל חד מנייהו פלג זוזי בלא דעתא דחבריה ואתא לקמיה דרב אמר להו זוזי כמאן דפליגי דמו לשנה זבני חמרא בהדי הדדי ואמר ליה מאן פלג לך ואמר חזינא דבתר דידי קא אתי מר אמר כל כי האי גונא בעי לאודועיה וזוזי נמי אי הוו טבי ותקולי בעי לאודועי אבל לא בעי שומא ולא בעי בית דין. ואי נמי מידי דבעי שומא וחזי שמאי דליכא טופיינא אי נמי מודי חבריה דליכא טופיינא אי טעין מידי דלאו מדת סדום כגון שמיחה ברוחות אי נמי כההוא דאמר מעלינן ליה בנכסי דבי בר מריון כי האי גונא יכול לבטל אלא היכא דפלוג בי דינא אבל היכא דליכא טענה אחרינא אי פלג פלג כדאמרינן (ב"מ ס"ט.) רב מנשיא בר גדיא שקל מחצה שלו וחצי מחצה בשל חבירו אתא לקמיה דאביי אמר ליה מאן פלג לך ומשום דחזו דליכא טופינא קאמר ליה הכי ועוד מקום שנהגו לגדל הוא ותנן נמי (כתובות צ"ח.) היתה כתובתה ארבע מאות זוזי מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון שוה מנה ודינר במנה של אחרון בטל של כולן מכרן קיים הלכך הא דגרסינן (ב"ב ק"ו:) בפרק בית כור הני תלתא דקיימי ואזול תרי מנייהו ופלוג בלא דעתא דחבריה דלא בטלה מחלוקת כגון דליכא טעותא בשומא ולא מצי למימר האי מנתא עדיפא בההיא שעתא ממנתא דאידך ואף על גב דלא פלוג בבי דינא קמה ליה ההוא פלוגתא. ורבינו יעקב אמר זוזי כמאן דפליגי דמו ולא בעי לאודועי אלא באפי תלתא בעי כדאיתא בפרק אלו מציאות (ב"מ ל"א:) ותרי כותאי באפי תלתא פלגי ואפילו הכי בחמרא לא הוי פלוגתא דבעי לאודועי בהי ניחא ליה.
<h2>דף קה.</h2>
גרסינן בפרק המקבל (ב"מ ק"ה.) הני בי תרי דעבוד עיסקא בהדי הדדי ואמר חד מנייהו לחבריה תא נפלוג ואמר ליה אידך נרווח טפי דינא הוא דמעכב ואי אמר ליה הב לי פלגו רוחא אמר ליה רוחא לקרנא משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגו קרנא ופלגו רוחא אמר ליה עסקא להדדי משתעבד ואי אמר ליה הב לי פלגו רוחא ואי מטי לך פסידא דרינא בהדך אמר ליה מזלא דבי תרי עדיף. וכתב רבינו אלפס דוקא בשותפות דליכא זמן וידיעא מילתא לפום מנהגא דאי שביק ליה לקמיה מתוסף כי הא דתנן (גיטין ל"א:) רבי יהודה אומר בשלשה פרקים מוכרין את היין ומוכרין את התבואה כו' ואמרינן עלה למאי הלכתא אמר רבא ואיתימא רב פפא לשותפי מכאן ואילך מאי אמר רבא כל יומא פרקיה שמע מינה דלא אמר רבא שותפא מעכב בזביני אלא לפום מנהגא דעלמא כדאיתא בהלכות. ומסתברא דרבא בשותפות דאית ביה זמן קאמר והני טענתי בתראי קא משמע לן וקמייתא לא אצטריך דהא לא מטא זמנייהו ומתניתין היא אי נמי אשמועינן דכיון דקבעו זימנא קבעו ולא מצי הדרי בהו אף על גב דליכא קנין. ורבינו שלמה פירש הני בי תרי דעבוד עיסקא שני קבלנין שקיבלו עסקא מבעל הבית ויסחרו במעות עד זמן פלני ויחלקו ביניהן ובין בעל הבית בדין עסקא ואינן יכולין לחלק עד זמן שנתן להן בעל הבית. והכי מסתברא דעד השתא בעסקא דפלגו מלוה ופלגו פקדון איירינן ולא בשותפות. ורבינו עמרם איתשיל בהאי שמעתא דרבא ואמר טעמא דרבא כיון דרווח טובא מה שאין כן באחרים ודאי מזלא דחד מנהון הוא ואי אמר חד נפלוג דינא הוא דמעכב מנא לן דאמרינן הכי דקאמרינן (פסחים קי"ב.) הוי משתדל עם מי שהשעה משחקת לו ואמר רב פפא לאשתתופי בהדיה אלמא איכא למיחש הכי וכיון דאיכא למיחש יכול לעכובי [למאי] נפקא מינה אל תמנע טוב מבעליו.
ובפסקות שותפא דעבר על דעתא דחבריה ואמר ליה לא תשדר ממונא דילי בימא או באורחא פלניא וקם ושדר ואפסיד מחייב לשלומי לשותפות ואי רווח יהב ליה מנתיה דמזלא דבי תרי גרים ומן שמיא הוא דרחימו עליה. ולית ביה משום קרוב לשכר ורחוק להפסד דחזוקי אחזקיה בשמירת ממונו.
